| Chapter 38 |
1 | |
2 | בן־אדם שים פניך
אל־גוג ארץ המגוג
נשיא ראש משך ותבל
והנבא עליו׃
|
|
3 | ואמרת כה אמר אדני
יהוה הנני אליך
גוג נשיא ראש משך
ותבל׃
|
|
4 | ושובבתיך ונתתי
חחים בלחייך
והוצאתי אותך
ואת־כל־חילך סוסים
ופרשים לבשי מכלול
כלם קהל רב צנה
ומגן תפשי חרבות
כלם׃
|
|
5 | פרס כוש ופוט אתם
כלם מגן וכובע׃
|
|
6 | גמר וכל־אגפיה בית
תוגרמה ירכתי צפון
ואת־כל־אגפיו עמים
רבים אתך׃
|
|
7 | הכן והכן לך אתה
וכל־קהלך הנקהלים
עליך והיית להם
למשמר׃
|
|
8 | מימים רבים תפקד
באחרית השנים תבוא
אל־ארץ משובבת
מחרב מקבצת מעמים
רבים על הרי ישראל
אשר־היו לחרבה
תמיד והיא מעמים
הוצאה וישבו לבטח
כלם׃
|
|
9 | ועלית כשאה תבוא
כענן לכסות הארץ
תהיה אתה
וכל־אגפיך ועמים
רבים אותך׃
|
|
10 | כה אמר אדני יהוה
והיה ביום ההוא
יעלו דברים
על־לבבך וחשבת
מחשבת רעה׃
|
|
11 | ואמרת אעלה על־ארץ
פרזות אבוא השקטים
ישבי לבטח כלם
ישבים באין חומה
ובריח ודלתים אין
להם׃
|
|
12 | לשלל שלל ולבז בז
להשיב ידך
על־חרבות נושבת
ואל־עם מאסף מגוים
עשה מקנה וקנין
ישבי על־טבור
הארץ׃
|
|
13 | שבא ודדן וסחרי
תרשיש וכל־כפריה
יאמרו לך הלשלל
שלל אתה בא הלבז
בז הקהלת קהלך
לשאת כסף וזהב
לקחת מקנה וקנין
לשלל שלל גדול׃
|
|
14 | לכן הנבא בן־אדם
ואמרת לגוג כה אמר
אדני יהוה הלוא
ביום ההוא בשבת
עמי ישראל לבטח
תדע׃
|
|
15 | ובאת ממקומך
מירכתי צפון אתה
ועמים רבים אתך
רכבי סוסים כלם
קהל גדול וחיל רב׃
|
|
16 | ועלית על־עמי
ישראל כענן לכסות
הארץ באחרית הימים
תהיה והבאותיך
על־ארצי למען דעת
הגוים אתי בהקדשי
בך לעיניהם גוג׃
|
|
17 | כה־אמר אדני יהוה
האתה־הוא
אשר־דברתי בימים
קדמונים ביד עבדי
נביאי ישראל
הנבאים בימים ההם
שנים להביא אתך
עליהם׃
|
|
18 | והיה ביום ההוא
ביום בוא גוג
על־אדמת ישראל נאם
אדני יהוה תעלה
חמתי באפי׃
|
|
19 | ובקנאתי באש־עברתי
דברתי אם־לא ביום
ההוא יהיה רעש
גדול על אדמת
ישראל׃
|
|
20 | ורעשו מפני דגי
הים ועוף השמים
וחית השדה
וכל־הרמש הרמש על־
האדמה וכל האדם
אשר על־פני האדמה
ונהרסו ההרים
ונפלו המדרגות
וכל־ חומה לארץ
תפול׃
|
|
21 | וקראתי עליו
לכל־הרי חרב נאם
אדני יהוה חרב איש
באחיו תהיה׃
|
|
22 | ונשפטתי אתו בדבר
ובדם וגשם שוטף
ואבני אלגביש אש
וגפרית אמטיר עליו
ועל־אגפיו
ועל־עמים רבים אשר
אתו׃
|
|
23 | והתגדלתי והתקדשתי
ונודעתי לעיני
גוים רבים וידעו
כי־אני יהוה׃
|
|